מאת: נעמה סובול

נעמה סובול מתרבות אכילה מסתובבת יום שלם עם הארנק הדיגיטלי של Colu והפעם בהשתתפות אלכס מהדאנק!

מכירים את הימים האלו שבהם הכל משתבש ואתם רק מתפללים שתוכלו לחזור למיטה כמה שיותר מהר? למי זה לא קרה? הפחד הכי גדול זה לשכוח את הארנק בבית. אבל אם היו אומרים לכם שיש אפליקציה שאיתה אתם יכולים לשלם דרך הפלאפון בחנויות ובמסעדות? הייתם הרבה יותר רגועים, לא? במיוחד שיש כבר 200 עסקים בחיפה שאפשר לשלם בהם בקליק אחד.

תכירו את האפליקציה Colu – אפליקציה מקומית-עירונית שמאפשרת לכם לשלם את הקפה של הבוקר, את העסקית בצהריים ואת היציאה לבר או מסעדה בערב ממכשיר הפלאפון שלכם!

קליק להורדת האפליקציה

יצאתי לעוד יום טעים בחיפה מהבוקר עד הערב יחד עם הארנק הדיגיטלי של Colu.

הפעם נפגשתי עם אלכס אדלשטיין aka אלכס מהדאנק. השם ‘אלכס מהדאנק’ דבק בו לא סתם. במשך 19 שנה הוא ניהל את אחד מהפאבים הכי אהובים והכי מיתולוגיים בעיר. אבל הקריירה שלו ממש לא התחילה שם. אלו מביניכם שיש להם ותק של לפחות 40 שנים על פני האדמה בחיפה בוודאי זוכרים את ‘קפה קטן’ ברחוב מסדה. אלכס הקים אותו וניהל אותו כמה שנים טובות. נפגשתי עם אלכס כי עניין אותי לשמוע מה הוא חושב על הסצנה הקולינרית העכשווית בחיפה. הוא בחר שלושה מקומות שהמשותף ביניהם הוא שכולם נמצאים בעיר התחתית.

ארוחת בוקר: קפה פלמר

אלכס: עד לפתיחת הקפה הזה לא היה בעיר התחתית בית קפה במובנו השכונתי, החברתי של בית קפה. אם מגדירים את העיר התחתית מפלמר עד לכיכר פריז – לא ספירא, ולא שני מילאו את התפקיד הזה. היה מחסור בבתי קפה כאלו ואז הקפה הזה נפתח. הוא מאוד דומה בסגנון שלו ‘לקפה קטן’ שהיה שלי. קפה מהסוג הזה הוא יותר קלאסי בתל אביב, במסדה או אפילו בכרמל במקומות ספציפיים, היינה למשל. למרות זאת הוא תפס פה בעיר התחתית בצורה מטורפת. לשמחתי הוא גם פתוח בשבת.

מה הזמנו?

סנדוויץ’ גרבלקס (40 ש”ח)

קיסר בג’בטה (48 ש”ח)

קפה קר על סויה (15 ש”ח)

בירה לונדון פרייד (24 ש”ח לפיינט)

עוגת בננה (10 ש”ח)

אספרסו קצר (8 ש”ח)

מה חשבנו:

סנדוויץ גרבלקס – ביצוע מעולה. מאוד מדויק. ככה צריך להיות סנדוויץ גרבלקס. גרבלקס צריך להיות סנדוויץ מאוד מאוזן. הוא לא היה פחות טוב עם גבינת שמנת (הגבינה הוחלפה במיונז לבקשתנו) אולי אפילו יותר טוב. השילוב עם לחם השיפון הוא קלאסי.

סנדוויץ סלט קיסר – טעים. לא סתם לקחתי סלט קיסר. סלט קיסר, הרוטב צריך לעטוף את המרכיבים והוא לא. הילד אומר שטעים בלי תוספת רוטב (גור.י).המרכיבים סבבה. העוף לא יבש מדי. החסה ממש טריה אם כי ערבית זו הבחירה הפחות טובה מבחינתי יתאים יותר אייסברג. ביחד עם המלפפון החמוץ זה עובד. הוא מוסיף את החמיצות הרצויה. המלפפון החמוץ לא השתנה בכלל וזה מעולה.

עוגת בננה – עשרה שקלים זה מחיר ממש סבבה לגודל הזה. לצערי, העוגה עצמה בינונית.

אספרסו – טוב מאוד. לאוהבי החמיצות העדינה, כמו שצריך. מזכיר מאוד את התערובת שהייתה לי בקפה.

גזר הדין:

אחלה קפה של בוקר, אחלה סנדוויץ של בוקר. נחמד מאוד.

ארוחת צהריים: הקובה של אפי

אלכס: האוכל שאני הכי אוהב זה קובה. סושי וקובה. קובה של מרק. קובה זה עבודה סיזיפית לעשות ביד. אבל אם יוצא טוב, זה תענוג צרוף. במילואים יצא לי להכין מרק קובה וזו מלאכה קשה ממש. הבצק יצא עבה מידי, לא היה מספיק בשר.

מה הזמנו:

קובה סלק, קובה דלעת, קובה במיה – כולן במרק

קובה שטוחה מטוגנת

קובה רגילה מטוגנת ממולאת בבשר

סלטים ושתייה לשניים

(סה”כ שתי עסקיות ב 42 ש”ח – שילמנו 84 ש”ח)

מה חשבנו:

הקובה הוא מדויק. הקובה עשוי אחד אחד, מלא בשר, רך, מושלם. פה הבשר מבחינת החלק שמשתמשים הוא ממש מושלם למנה – כנראה חזה בקר. הבמיה הייתה עשויה מושלם. הקובה המטוגן מעולה לסוגו. הקובה השטוחה כמו פיתה, זה ממש נחמד. במרקים אולי הייתי מתקן קצת תיבול.

זה מקום שעובד על פס נע, יש טריות. בגלל זה הם מרשים לעצמם לשים את סירי המרק בלי חימום.

גזר הדין:

הארוחה הכי טובה מכל הארוחות. למרות החוויה שהיא לכאורה תבואו לאכול ולא יותר מזה – יש כאן גאונות מבחינת הביצוע והטעמים ותמורה מטורפת לכסף.

ארוחת ערב: צ’אנג בה

אלכס: עד לפני חמש שנים המסעדה הכי טובה בארץ הייתה בית תאילנדי. עכשיו הם ירדו ברמה. זה מטבח עם סט טעמים שמצריך איזון. אוממי זה לאו דווקא אסייתי אלא קיים בכל המטבחים, כולל מטבחים מזרח אירופאים. תאזן את הכל ויהיה טעים. הבן אדם שפתח פה את צ’אנג בה היה מנהל משמרת בבית התאילנדי (זה נכון בוודאות?) כמה שנים טובות ולכן יש כאן קו ששומר על הטעמים המקוריים של המטבח המופלא הזה.

מה הזמנו:

יאם פלה – קוביות פילה דג-ים מטוגנות קלות, מוגשות בסלט עשבי תיבול של כוסברה, נענע, שאלוט, מלפפון ובצל ירוק ברוטב לימון, פיש סוס, שום, סוכר דקלים ואורז קלוי (42 ש”ח)

מרק קוטייאו – מרק צח עם קציצות עוף מתובלות, אטריות אורז, נבטים, באק צ’וי, גזר, שום קריספי, בוטנים וכוסברה (32 ש”ח)

פאד סי יו – טופו מוקפץ עם אטריות אורז רחבות מושחמות, ברוקולי, ביצה, בצל ירוק, באק צ’וי, שום וג’ינג’ר (59 ש”ח) – אפשר גם לבחור עוף, בקר, שרימפס

קארי גנג פננג – עוף בתבשיל קארי פננג פיקנטי מתקתק, מנגולד ובצל, מוגש עם כוסברה וביצת עין רכה מעל (72 ש”ח) – אפשר גם לבחור טופו, דג, שרימפס

גלידה בטעמי קוקוס ופיסטוק שני כדורים (15 ש”ח לכדור – סה”כ 30 ש”ח)

מה חשבנו:

יאם פלה – מנה נהדרת. כמות הטעם שיש במלפפונים כאן נפלאה.

מרק הקוטייאו הוא טוויסט על מרק עוף. הרוטב דגים נותן את האוממי וזה יוצא מעולה.

פאד סי יו עם טופו – טעים, הטופו מתובל ממש טוב. זה נדיר שאני אומר את זה. חוץ מבברונוז ובאונמי הטופו בד”כ לא משהו. אפילו לא בבית תאילנדי.

קארי גנג פננג – יותר מדי חלב קוקוס. אבל טעים. אין משהו שקצת לימון וחריף לא יכולים לאזן והטעמים מתאחדים. תמיד משאירים לך משהו על השולחן לאזן.

גלידה: סורבה קוקוס – טעים וקליל

פיסטוק חלבי – מרקם קרמי ממכר וטעים מאוד

בגדול הקינוחים זה לא החלק החזק פה. אבל זה ממש בסדר. מטבחים אסייתיים פחות מתמחים בקינוחים ובמנות אחרונות.

גזר הדין:

נהננו מאוד. בהחלט יש פה יד טובה של שף שיודע מה הוא עושה. האיכות כאן של האוכל גבוהה בכמה רמות טובות מאשר במסעדות תאילנדיות אחרות בארץ. יש הרגשה שהמסעדה נושאת את עיניה לבית התאילנדי וזה אפילו מצליח ברוב המכריע של המקרים.

לסיכום,

היה יום מאוד מעניין, פוקח עיניים וכמובן טעים ביותר. מבחינת חווית התשלום – נוח וכייפי לשלם דרך הפלאפון. הרגשנו שהגענו לעתיד שבו הכל נמצא במכשיר אחד והכל נגיש בקליק.

סה”כ החשבון יצא 464 שקלים אבל חסכנו 23.2 שקלים בזכות ההנחה הקבועה של 5% למשלמים באפליקציה בכל בית עסק ושילמנו 440.8 שקלים בלבד! 

קליק להורדת האפליקציה

    

 

הכותבת היא נעמה סובול בעלת הבלוג ‘תרבות אכילה‘ – בלוג אשר עוסק באוכל ותרבות בעיר חיפה. נעמה מובילה סיורים קולינריים בחיפה ומפיקה פסטיבלים עירוניים בנושאי אוכל ותרבות.